22.11
שלום, קוראים לי אסתר ואני בת 12 אני גרה בלוב בעיר טריפולי עם הורי ושלושת אחיי. אני לומדת בבית ספר יהודי. אני ומשפחתי שומרים שבת ומקיימים מצוות. אבי עובד במכולת שסמוכה לביתי ואימי עקרת בית. אנחנו גרים בשכונה המרכזית שבה גרים רוב יהודי טריפולי, ואני מרגישה יהודית לכל דבר.
טוב, אני צריכה ללכת עם אמי לקניות בשוק... המשך יבוא.
30.11
שלום, מה שלומכם? היום עבר עלי יום מעניין מאוד. הגעתי לבית הספר, המורה מרים אמרה שיש לה הודעה חשובה לבשר לנו. חשבתי בלב מה יכולה להיות ההודעה החשובה? האם משהו קרה? הייתי מאוד מתוסכלת. לאחר ההפסקה מרים המורה הושיבה אותנו במעגל והראתה לנו תמונה מאוד ישנה של אנשים שמנופפים לשלום. המורה שאלה אותנו אם יש לנו מושג מה פשר התמונה? להיכן האנשים בתמונה נוסעים? ולמה הם מאושרים כל כך? אחרי כמה וכמה ניסיונות לגלות את נושא התמונה מרים הסבירה הכול! היא אמרה שהתמונה מראה לנו את יהודי לוב בשנות הארבעים- חמישים. היהודים בלוב עלו ארצה במטוס אחרי הרבה שנים בלוב, לאחר מכן המורה מרים אמרה שתמונה זו פותחת בפנינו דלת לעבודה מרתקת על משפחתינו בלוב בפרט ועל יהודי לוב בכלל. מאוד התרגשתי להתחיל לחקור את תולדות משפחתי ואת תולדות עמי.
5.12
שלום, היום המשכתי לכתוב את עבודת השורשים הגדולה שלי. אבי נתן לי ספר העוסק בתולדות יהודי לוב מהמאה השנייה לפני הספירה שבה הגיעו עדויות ראשונות על יהודים שנמצאים בלוב ועד לימינו. זה היה מרתק וקראתי עד אמצע הלילה. קראתי בספר על המרד שהיהודים מרדו ברומאים בשנים 116-117, שבו היהודים השתלטו על שטחים גדולים אך דוכאו ונערך בהם טבח נורא. לאחר מכן התחלתי לקרוא את הפרק השני בספר העוסק ביהדות לוב בזמן השלטון האיטלקי שהחל ב1911.
על כך אמשיך לכתוב בימים הקרובים.
7.12
היום המשכתי לחקור על יהדות לוב בזמן השלטון האיטלקי. והנה כמה דברים שלמדתי: השלטון האיטלקי שהחל ב1911 לא השפיע רבות על יהודי לוב לעומת היהודים שחיו בצרפת ועל יהודים שחיו במערב אירופה. האיטלקים לא גיבשו קו פעולה ברור והתלבטו בין גישות שונות הסותרות אחת את השנייה.
לאחר שקראתי את הנושא הזה המשכתי לקרוא על חוקים שנחקקו ע"י השלטון(המפלגה הפשיסטית באיטליה), אסביר לכם מעט איך קרה הכל-
בשנת 1922 עלתה המפלגה הפאשיסטית[1] לשלטון באיטליה. הדאגה לרווחת כלל האוכלוסייה על-פי עקרון "טובת המדינה" הובילה את האיטלקים להתקנת תקנות שחלקן נתפסו על-ידי יהודי לוב כמדיניות אנטישמית.
בשנת הלימודים 1932-1933 נדרשו כל תלמידי התיכון היהודים שלמדו בבתי-ספר ציבוריים ללמוד גם בשבת. הקהילה הגדולה של טריפולי פתחה בית-ספר תיכון פרטי, ובכך עקפה את הגזירה. בבנגאזי הגיעו להסדר שלפיו התלמידים ילמדו בבית-הספר בשבת, אך לא יכתבו. ואולם, רוב התלמידים היהודים פרשו מבתי-הספר התיכוניים. מקצתם מצאו מסגרת ב"בן-יהודה", ארגון ציוני שנוסד ב-1931 ומקצתם נשלחו על-ידי הוריהם להמשך לימודים בארץ-ישראל. רבים הפסיקו את לימודיהם לחלוטין ולא השלימו את השכלתם התיכונית.בשנת 1934 הוצא צו המחייב את עובדי המכס היהודים בנמל טריפולי לעבוד גם בשבתות.
בשנת 1936 נגזרה 'גזירת השבת' שגזרה על היהודים לפתוח את חנויותיהם גם בשבת, כדי למנוע שיתוק של חיי המסחר בסופי שבוע. הצו עורר תסיסה ומורת רוח רבה בקרב יהודי לוב. בביקורו בלוב ב-1937 נפגש מוסוליני, אחד ממגבשי האידיאולוגיה של הפאשיזם ובין הראשונים להוציאה לפועל עם נציגי הקהילה היהודית, והבטיח לרב הראשי שהמשטר הפאשיסטי יכבד את מסורת היהודים. ואכן, באותה שנה בוטלו כל העונשים שהוטלו על הסוחרים היהודים בעטיה של "גזירת השבת".
בשנת הלימודים 1932-1933 נדרשו כל תלמידי התיכון היהודים שלמדו בבתי-ספר ציבוריים ללמוד גם בשבת. הקהילה הגדולה של טריפולי פתחה בית-ספר תיכון פרטי, ובכך עקפה את הגזירה. בבנגאזי הגיעו להסדר שלפיו התלמידים ילמדו בבית-הספר בשבת, אך לא יכתבו. ואולם, רוב התלמידים היהודים פרשו מבתי-הספר התיכוניים. מקצתם מצאו מסגרת ב"בן-יהודה", ארגון ציוני שנוסד ב-1931 ומקצתם נשלחו על-ידי הוריהם להמשך לימודים בארץ-ישראל. רבים הפסיקו את לימודיהם לחלוטין ולא השלימו את השכלתם התיכונית.בשנת 1934 הוצא צו המחייב את עובדי המכס היהודים בנמל טריפולי לעבוד גם בשבתות.
בשנת 1936 נגזרה 'גזירת השבת' שגזרה על היהודים לפתוח את חנויותיהם גם בשבת, כדי למנוע שיתוק של חיי המסחר בסופי שבוע. הצו עורר תסיסה ומורת רוח רבה בקרב יהודי לוב. בביקורו בלוב ב-1937 נפגש מוסוליני, אחד ממגבשי האידיאולוגיה של הפאשיזם ובין הראשונים להוציאה לפועל עם נציגי הקהילה היהודית, והבטיח לרב הראשי שהמשטר הפאשיסטי יכבד את מסורת היהודים. ואכן, באותה שנה בוטלו כל העונשים שהוטלו על הסוחרים היהודים בעטיה של "גזירת השבת".
22.12
שלום, הרבה זמן לא כתבתי לכם והרבה קרה מאז! כמו שאמרתי לפני כן, אני עכשיו קוראת ספר שבו מסופר על קהילת לוב. הזכרתי את השפעותיו של השלטון האיטלקי ועל החוקים שנחקקו שפגעו ביהודים. אך היום רציתי לספר לכם על הציונות של יהודי לוב. זה נושא שמאוד מעסיק אותי מכיוון שאבי מאוד ציוני וגם משפחתי תמיד הייתה ציונית, אני ואחיותיי חולמות להגיע לארץ ישראל. קראתי בספר שתמיד פעמה ביהודי לוב הציונות ורובה בהשפעת הרבנים שהיו. רבני לוב קיימו בכל הדורות קשר הדוק עם א"י. בראשית שנות ה-30 הפכה התנועה הציונית לגורם משמעותי בקהילה ביוזמתו של אליהו נחאיסי ז"ל, יחד איתו פעלו עוד רבנים כגון רפאל ברצ'ו, פליצ'ה נחום. פעולתם הנמרצת כללה גם הקמת מוסדות חינוך שונים להחדרת השפה העברית וההיסטוריה של עמ"י. פעילות ציונית ענפה נוספת נעשתה על-ידי תנועת "בן-יהודה": ארגון משחקי ספורט, קיום אסיפות ועצרות, עריכת מסיבות בחגים, הוצאה לאור של השבועון "לימדו עברית" ואיסוף כספים עבור ההסתדרות הציונית. גולת הכותרת של פעילות זו היתה הקמת בית-הספר "התקווה". בשנת 1938 למדו בו 1,200 תלמידים ותלמידות.פעילותו של ארגון "בן-יהודה" הלכה והסתעפה בטריפולי ומחוצה לה. גם הסניף בבנגאזי היה פעיל ביותר.
28.12
שלום, אחרי שסקרתי את המאורעות שקרו ליהודי לוב במהלך ההיסטוריה. רציתי לספר קצת על המקצועות של היהודים בלוב.
רוב היהודים בלוב התגוררו בשכונות המסורתיות שבהן הייתה פעילות מסחרית של חנויות, מכולות, ירקנים, קצבים ומסעדות. הסוחרים היהודיים התפרנסו בתוך השכונות היהודיות אך הם נדרשו לקיים מגע עם האוכלוסייה המוסלמית בכדי לקבל סחורה לחנויות.
אני חושבת שהקשר בין היהודים למוסלמים היה טוב וניתן לראות זאת מכיוון שקיימו קשר כלשהו ביניהם.
4.1
שלום לכם, רציתי לומר לכם שהתקדמתי מאוד בכתיבת העבודה והיום אבי ואני עיינו ביחד מתוך הספר ובנוסף למדתי רבות מתוך הידע של אבי, על מצבם של היהודים בזמן מלחמת העולם הראשונה והשנייה.
אבי רצה להבהיר לי שיהודי לוב חוו את אימי השואה בעוצמה קשה מאוד. כ-300 יהודים נשלחו למחנות ברגן-בלזן ואינסברוק. כ-2,600 יהודים הוגלו למחנה הריכוז בג'אדו (235 ק"מ מדרום-מערב לטריפולי), ו-562 מהם מתו ברעב, במחלות ובעינויים. כ-400 יהודים פוזרו בעיירות הסמוכות לג'אדו. כ-1,000 גברים יהודים גויסו לעבודות כפייה במחנה סידי אל-עזיז, וכ-350 מהם הועברו אחר כך למחנה כפייה סמוך למצרים.
עם התקרבותה של איטליה לגרמניה הנאצית ב-1938 השתדלו השלטונות בלוב, ובראשם המושל, שלא לתת ביטוי לקו האנטי-יהודי החדש של ממשלת איטליה. השלטונות נמנעו מלהפיץ בלוב את דברי הנאצה נגד היהודים, מתוך רצון לשמור על הסדר הציבורי. ב-1938 נחקקו באיטליה "חוקי הגזע"[2], שלפיהם היהודים - ובכללם יהודי לוב - נחשבים לגזע בזוי שיש לנדותו, ומעמדם הורע אף לעומת המוסלמים. ואולם בלוב, בשל חלקם המכריע של היהודים בכלכלה, הקהה המושל באלבו את עוקצם של "חוקי הגזע" ונטרל את הארגונים הפאשיסטיים המקומיים. החוקים בתחום החינוך נאכפו מייד. התלמידים היהודים הורחקו מבתי-הספר הציבוריים, ונטל החינוך נפל על כתפי הקהילות היהודיות. יהודי לוב סבלו מפגיעות הפאשיסטים המקומיים פחות משסבלו מהתנכלויות התושבים המוסלמים, אשר גילו יחס עוין ליהודים גם על רקע המאורעות שהתחוללו אז בארץ-ישראל. הם איבדו את ביטחונם האישי, פחדו להרחיק מבתיהם וחששו לגורלם. עם החלת "חוקי הגזע" בלוב, פוטרו יהודים אזרחי איטליה ממשרותיהם בשירות הציבורי. החמרה ניכרת במצבם של היהודים חלה עם כניסת הצבא הגרמני ללוב כדי לסייע במלחמה בבריטים (1941). אומנם נראה שלא היתה מעורבות גרמנית ישירה בביצוע הריכוז, הגירוש ועבודות הכפייה של יהודי לוב, אולם חלקם של הגרמנים היה רב בייזומה ובהשלטתה של מדיניות זו.
היום למדתי ממה שכתבתי בעבודה שהקשר בין היהודים למוסלמים השתנה מהר מאוד וזאת בגלל המאורעות שהתחוללו בשנים אלו בא"י.
10.1
שלום, רציתי לומר שבקרוב מאוד אני מסיימת את עבודת השורשים שלי, אחרי מאמצים והשקעה רבה. אך עדיין יש כמה נושאים מאוד חשובים שעדיין לא ציינתי. ורציתי קצת לכתוב לכם עליהם. הנושא הראשון שרציתי לכתוב הוא: מה קרה לקהילה היהודית בזמן המלחמה?
כשעיינתי בספרים נוספים שסבי נתן לי קראתי קצת על היהודים בזמן המלחמה ועל הקהילה היהודית. מנהיגה של קהילת יהדות לוב בתקופת מלחמת העולם השנייה היה הרב הראשי אלדו לאטס, שישב בטריפולי. הרב לאטס לא ייצג מנהיגות שצמחה במקום, אלא נשלח מאיטליה, ולמעשה נכפה על הקהילה היהודית בלוב על-ידי השלטונות האיטלקיים. כשרונותיו בתחום יחסי האנוש ונכונותו לפשרנות אפשרו לו לדאוג לקהילה בתחומים מסוימים. מלבדו עמדה בראש הקהילה ועדה ממונה, שהורכבה מיהודים "מודרניים", משכילים, שדגלו בתרבות האיטלקית, שונים לחלוטין מהמנהיגות המסורתית ומרוב רובם של יהודי טריפולי באותה תקופה.
13.1
שלום, רציתי לומר שמשהו מאוד מעניין שלמדתי בכתיבת העבודה היה שתמיד נשארה בלוב קהילה למרות ההפגזות הקשות שהיו ולמרות שהיה מאוד קשה להישאר כקהילה (רק נקודה למחשבה).
עוד נושא שבעיני חשוב מאוד הוא המפגש בין יהודי לוב לחיילים הארץ ישראליים, אספר קצת מה קרה שם:
ב-9 בדצמבר 1940 פתחו הבריטים בהתקפה על האיטלקים בחזית מצרים, ובתוך חודשיים כבשו את קירינאיקה ובכלל זה את בירתה בנגאזי; מכיוון שהיהודים היו בלב זירת המלחמה, הם נפגעו מן ההרס והחורבן של הקרבות. הפלייתם לרעה של יהודי קירינאיקה והפגיעה הכלכלית בהם היו חמורים ביותר. לפיכך, הקהילה היהודית ראתה בבריטים צבא משחרר מ"חוקי הגזע" ומפגיעת האיטלקים ביהודים. התלהבותם גאתה במפגש עם החיילים הארץ-ישראלים אשר שירתו בצבא הבריטי והשתתפו בקרבות בחזית המזרחית בלוב.. עם הנסיגה הראשונה של הצבא הבריטי מקירינאיקה במאי 1941 הצליחו החיילים הארץ-ישראלים מפלוגת התובלה להעביר לארץ-ישראל כ-250 מיהודי קירינאיקה שקשריהם עם הבריטים והחיילים הארץ-ישראלים היו הדוקים במיוחד. הם עזבו את קירינאיקה הן משום החשש לשלומם בשל שיתוף הפעולה עם הבריטים, והן משום כמיהתם העזה לעלות לארץ-ישראל. הברחת צעירים מקירינאיקה למצרים ומשם לארץ-ישראל בשעת הנסיגה נחשבה בעיני החיילים הארץ-ישראלים לגולת הכותרת של פעילותם בלוב.יהודי בנגאזי נפגעו קשות מאובדן האמון מצד הממשלה האיטלקית, שממנו נהנו שלושים שנה ויותר. כיבוש שני של קירינאיקה על-ידי הבריטים (נמשך מ-18 בנובמבר 1941 עד 28 בינואר 1942) גרם שוב להתלהבות היהודים, אך הפעם בצנעה. ואולם, בינואר 1942 הטילו האיטלקים והגרמנים שוב את כוחם למערכה בפיקודו של רומל, והצליחו להדוף את הצבא הבריטי מקירינאיקה. הכוח הגרמני נעצר בקו אל-עלמיין במערבה של מצרים.האיטלקים נהגו ביהודים בחומרה רבה, יהודים רבים נעצרו ונשפטו לתקופות מאסר שונות. שלושה מהם נידונו למוות באשמת שוד אזרחים איטלקים והוצאו להורג בירייה. ואולם הגרוע ביותר היה ההחלטה "לדלל" את האוכלוסייה היהודית בלוב על-פי הדוקטרינה הגרמנית הנאצית, בהוראתו האישית של מוסוליני. החלטה נפלה לפנות את יהודי קירינאיקה. על-פי החלטה זו, רוב יהודי קירינאיקה - כ-2,600 יהודים - פונו למחנה ריכוז בג'אדו.
בשעה קשה זו הורגש ביותר היעדרה של הנהגה ממשית בקהילה. הרב לאטס היה רגיל לטפל בשאלות הומניטריות, אך לא ידע להתמודד עם צווים שהוצאו מגבוה. מבחינה טכנית האחראי לביצוע ההגליה היה ועד הקהילה בקירינאיקה, שמתחומה הוחלט להגלות את רוב היהודים .ההנהגה המסורתית הנבחרת של בנגאזי סירבה לשתף פעולה בהכנת הרשימות להגליה, ואת ארגון ההעברה למחנות קיבל עליו מרדכי דואני מבנגאזי, איש עסקים שהיה מקורב לשלטונות. הוא ערך את הרשימות של יהודי קירינאיקה המיועדים להגליה, מלאכה דומה מבחינות רבות לתפקיד היודראנטים באירופה. משפחתו של דואני והוא עצמו נשארו בבנגאזי. פעולותיו עוררו ביקורת קשה ורגשי טינה אצל בני הקהילה, והוא הואשם בביצוע מלאכה בזויה בפקודת השלטונות הפאשיסטיים.
בשעה קשה זו הורגש ביותר היעדרה של הנהגה ממשית בקהילה. הרב לאטס היה רגיל לטפל בשאלות הומניטריות, אך לא ידע להתמודד עם צווים שהוצאו מגבוה. מבחינה טכנית האחראי לביצוע ההגליה היה ועד הקהילה בקירינאיקה, שמתחומה הוחלט להגלות את רוב היהודים .ההנהגה המסורתית הנבחרת של בנגאזי סירבה לשתף פעולה בהכנת הרשימות להגליה, ואת ארגון ההעברה למחנות קיבל עליו מרדכי דואני מבנגאזי, איש עסקים שהיה מקורב לשלטונות. הוא ערך את הרשימות של יהודי קירינאיקה המיועדים להגליה, מלאכה דומה מבחינות רבות לתפקיד היודראנטים באירופה. משפחתו של דואני והוא עצמו נשארו בבנגאזי. פעולותיו עוררו ביקורת קשה ורגשי טינה אצל בני הקהילה, והוא הואשם בביצוע מלאכה בזויה בפקודת השלטונות הפאשיסטיים.
19.1
לפני שאני מסיימת את כתיבת עבודתי רציתי לכתוב מעט על שחרוריהם של ערים בלוב ועל עליית היהודים לא"י.
ב-23 בינואר שיחררו את טריפולי וקירינאיקה. ובכך נפל שלטון האיטלקים בלוב, והתחיקה הגזענית בוטלה.הופעתם של החיילים הארץ-ישראלים בקהילות לוב בסיום המלחמה זירזה את תחיית התנועה הציונית ואת פעילותה. החיילים נתנו סעד מוראלי, כלכלי ורפואי ליהודים ולאחר מכן - בסיום המלחמה - ארגון מערכת חינוך עברית וחידוש פעילות התנועה הציונית. החיילים עזרו ליהודי טריפוליטניה בשמירה במהלך הקרבות, בארגון מחודש של מערכת החינוך ובחידוש הפעילות הציונית. אחר כך סייעו רבות בהעפלה הבלתי לגאלית, בהגשת עזרה בעת פרעות 1945, באימון, בהדרכה ובהשגת נשק לארגון "ההגנה" בלוב, שהוקם בעקבות פרעות 1945.
ב-23 בינואר שיחררו את טריפולי וקירינאיקה. ובכך נפל שלטון האיטלקים בלוב, והתחיקה הגזענית בוטלה.הופעתם של החיילים הארץ-ישראלים בקהילות לוב בסיום המלחמה זירזה את תחיית התנועה הציונית ואת פעילותה. החיילים נתנו סעד מוראלי, כלכלי ורפואי ליהודים ולאחר מכן - בסיום המלחמה - ארגון מערכת חינוך עברית וחידוש פעילות התנועה הציונית. החיילים עזרו ליהודי טריפוליטניה בשמירה במהלך הקרבות, בארגון מחודש של מערכת החינוך ובחידוש הפעילות הציונית. אחר כך סייעו רבות בהעפלה הבלתי לגאלית, בהגשת עזרה בעת פרעות 1945, באימון, בהדרכה ובהשגת נשק לארגון "ההגנה" בלוב, שהוקם בעקבות פרעות 1945.
כשהניצולים הגיעו לארץ, נדחקה השואה שלהם לשולי התודעה הציבורית. במשפט אייכמן לא העידו נציגי יהדות לוב. במהלך המשפט פנה יוסף דעדוש, מזכיר ארגון יוצאי לוב בישראל, למדור לחקירת פשעי הנאצים במטה הארצי של המשטרה וביקש לחקור ולהעניש את מעניהם, "שכן גם אנו, יהודים אשר בלוב, סבלנו במשך 13 חודשים, חודשי סבל, ממחלות, מגפות, עבודות כפייה נוקשות מאוד ומוות, מחנה שעד כה אף אחד לא חקר את תוצאותיו ומארגניו" בקשתם של יוצאי לוב לא נענתה.
21.1
סוף כל סוף אני מסיימת את כתיבת עבודתי. מחר אצטרך להראות למורה את עבודתי.
רציתי לומר לכם שמאוד נהניתי לכתוב את עבודת השורשים, נהניתי לחקור את תולדות יהודי לוב, נהניתי ללמוד על מאורעות חשובים שקרו במהלך ההיסטוריה.
רציתי לומר תודה רבה לאבי ולאימי שמאוד עזרו לי בכתיבת העבודה.
להתראות לכם ותודה רבה על ההערות וההארות שהערתם לי במהלך העבודה.
אסתר
